ופתאום, שגרה

אחרי שבועות שבהם היו חגים ואוּלי הייתה בבית, ואז חופש חצי סמסטר לאיתו, וסבא שבא לבקר.

והיה כזה כיף ועמוס, ומלא בפעילויות, ומה עושים היום? ולאן היום?

יש שקט. יחסי.

הילדים יוצאים למסגרות, אלוניק מתגלגלת על המזרן ויש רעש לבן של מכונת כביסה עובדת.

אני עם הקפה, שהתקרר כבר.

הבית בבלאגן שנשאר מהסופ״ש, וערימות על ערימות של כביסה בסלסלה שמחכה שאקפל אותה.

היא מסתכלת עלי.

אני מסתכלת עליה.

היא מסתכלת עלי.

הכביסה תחכה.

אני אשב על המשטח עם אלוניק המתגלגלת והקפה הקריר שלי, ואהנה מהשקט.

פתאום, שגרה.