תלתלאז'

אוּלי יושבת על הספה מאחורי, אני על השטיח והיא משחקת לי בשיער. מסרקת אותו, שמה ספריי סרקל, שמה לי קשת וסיכות ומורידה ושוב שמה. אחרי כמה דקות של שקט, אוּלי שואלת: ״אימא, כשאני אהיה גדולה השיער שלי יהיה כמו שלך?״ אני: ״למה את שואלת, קטנה שלי?״ היא: ״אני רוצה שיער כמו שלך״ אני: ״יש לך את השיער הכי יפה שראיתי! תלתלים כאלה מדהימים! אני גם רוצה כזה שיער!״ היא: ״לא!! אני לא אוהבת תלתלים!״ ואז לרגע השתתקתי. ניסיתי לחשוב מה אני אומרת לה. מה אני יכולה לומר לאמירה כזאת, ובעיקר הפליאה הזאת שכבר בגיל כזה מתחילה ביקורת עצמית ואיך מתמודדים איתה. ממש פתחתי וסגרתי את הפה כמה פעמים טובות. ואז החלטתי שהכי טוב זה אמפטיה. אז אמרתי לה ״את יודעת? אני מבינה. גם אני לא תמיד אוהבת את השיער שלי״. כי מה לעשות אני לא אוהבת הכל בעצמי, יש דברים שהייתי משנה. זה טבעי וזה אנושי. ״יש ימים שאני ממש אוהבת את השיער שלי ויש ימים שממש לא. לפעמים יש לי ממש bad hair day את יודעת מה אני עושה בימים האלה?״ והיא פתחה את העיניים הגדולות שלה ושאלה אותי ״מה?״ ״אני עושה גולגול!״ עניתי. “אז את יודעת מה? בימים שאת מרגישה שאת לא אוהבת את התלתלים שלך אפשר תמיד לעשות גולגול או כל תסרוקת אחרת שקצת תשנה אותם ואת תרגישי יותר טוב איתם! מה דעתך? ״ והיא הסתכלה עלי, חייכה ואז הנהנה והמשיכה לשחק לי בשיער. ובזמן שהיא משחקת לי בשיער התחלתי לחשוב על מודלינג. ואיך כל מה שאני עושה או חושבת או אומרת בכל דבר בחיים, ועל מראה חיצוני וכמה חשובה קבלה עצמית, ואיך כל זה תמיד תמיד עובר לילדים שלנו. כמה זה חשוב לנרמל עבורם קבלה עצמית אל מול החוסר שלמות, כי הרי אין דבר כזה מושלם. אבל וואלה, זה גם ממש ממש בסדר לא להיות שלם עם הכל. כי אני אוהבת את איך שאני נראית, ושלמה עם עצמי בדרך כלל, אבל לא בכל יום. לא כל יום הוא good hair day, ולא כל יום אני מחבקת באהבה את החמוקיים וסימני המתיחה והפיגמנטציה שנשארו בעקבות הלידות. וזה בסדר. אז קבלה עצמית זה חשוב. אבל גם מותר לא לקבל ומותר להתבאס. ומותר לשהות שם שניה. אז אם במודלינג עסקינן, חשוב לי שהיא תדע להביע גם את הרגשות האלו. של אי קבלה עצמית. כי זה גם חלק מהחיים. ואם אכפת לה מזה מספיק שתדע שאפשר לעשות עם זה משהו. גם אם זה זמני כמו גולגול. ובעודי עפה על עצמי בנושאי קבלה ואי קבלה עצמית כאילו אני מינימום פאולה רוזנברג, אוּלי מרימה את הראש כאילו נפל לה אסימון: ״אימא! לבלרינות יש תמיד bad hair day?” בתמונה: תלתלאז׳ וחמוקיים אהובים ביום טוב.

צילום: מלינקה.